החלטנו לעשות יום רגוע, ולטייל בעיר ניו פלמט' עצמה. בבוקר הלכנו לשתות קפה, בבית הקפה שמתחת להוסטל. ביקרנו באייסייט כדי להזמין לנו לינה בוולניגטון ליומיים הקרובים, ואז חזרנו כדי לשכור אופניים ולרכב בטיילת על החוף.

ההוסטל שלנו נמצא ממש על אמצע הטיילת, לכן התכנית שלנו הייתה לרכב לקצה אחד, לחזור לקצה השני ואז לחזור (כלומר סך הכל פעמיים הטיילת). בתחילת הטיול פגשנו סבתא נוצריה שבאה לטייל עם ביתה ושני נכדיה על החוף. היא סיפרה לנו קצת על היצורים שחיים בין הסלעים על החוף והציעה לנו לרדת אל הסלעים כדי להביט. היא הייתה אישה מאוד אדיבה. ירדנו אל הסלעים וראינו חלזונות ים, חסילונים קטנים, סרטן קטן וצדפים.

המשכנו לרכב קצת והגענו למזח יפה, שם הצטלמנו קצת על רקע האיים, ופגשנו איזה שניים שיצאו לדוג. השניים לקחו דג שתפסו ועשו ממנו פתיונות לדגים האחרים. הם סיפרו שיש בחוף דגים גדולים מאוד אך כדי לדוג אותם יש לשים להם פתיון גדול וחי – ולא היה להם. בנוסף, הבתים על קו החוף נראו יפהפיים – ממש מקטלוג. גיל צילם קצת.

המשך הטיילת עבר בחוף רחצה מול הנמל, אשר מיועד בעיקר לייצוא עצים (ראו את התמונה הנ"ל), ובסופו עולים לגינה קטנה שם עצרנו והתרעננו.
בחזור עצרנו גם להביט בנוף לנמל ולאיים מול החוף, וקצת אחרי גיל שם לב ששכחנו את התיק שלנו בגן. עם הארנק שלי. והדרכונים. אם היינו בארץ התיק היה נלקח, או מוכרז כחפץ חשוד. למזלנו פה זה ניו זילנד ואחרי 10 דקות של רכיבה לחוצה מצאנו אותו מונח כמו שהוא, כשהגננים סימנו לנו בחצי צחוק שהוא שם.

חזרנו כלעומת שבאנו והתחלנו לרכב לצד השני. באופן כללי בצד הזה היו יותר אנשים, כנראה בגלל שהוא עובר באזור מרכזי יותר בעיר ובגלל שיש בו יותר חופים. לאחר רכיבה נעימה הגענו לגשר Rewarewa, גשר שנראה כמו אידרה של דג. אם מסתכלים עליו מהזוית הנכונה, מעבר לגשר רואים את נוף ההר. התחלנו להיות רעבים אז חזרנו לעבר ההוסטל.

עשינו קצת קניות ואז הלכנו לאכול צהריים בפארק Pukekura שבלב העיר. הפארק היה יפה ומטופח, אך עדיין ניסו לשמור בו על הפראיות של הטבע, לכן הנוף בו נראה יותר יערי מנוף של גינות ושיחים גזומים. יש בפארק כמה עצים ענקיים ועתיקים, בני כ-2,000 שנה (על פי הערכות). תוך כדי הליכה יותם המשיך לספר לגיל הרפתקת DnD שהוא המציא. בנוסף, מצאנו בו אגמים עם ברווזים וגלגל מים. בבית קפה בלב הפארק עצרנו כדי לאכול פרוסה של עוגת ג'ינג'ר.

לקראת הערב חזרנו והתארגנו כדי לפגוש את קרובת משפחתו של גיל שגרה בעיר – ג'ואן, ואת בעלה פול. הזוג הלבבי לקח אותנו לאכול במסעדה תורכית ואחר כך לקח אותנו לחוף יפהיפה לצפות בשקיעה. החוף היה גלי מאוד בגלל הגאות, וגיל וג'ואן נרטבו עד המכנסיים כי לא ברחו מהגלים מהר מספיק.
אחר כך, ביקרנו איתם בעוד כמה נקודות תצפית (שכנראה רק מקומיים מכירים!). לבסוף ישבנו אצלם, שתינו קצת בירה ונשנשנו מהחלווה שהבאנו להם כמתנה מהארץ.

הם סיפרו שעבודה הביאה אותם לניו זילנד, אך הם נשארו כבר 13 שנה ונהיו אזרחים כי המקום מצא חן בעיניהם. הם זוג מאוד הרפתקן, וסיפרו לנו הרבה סיפורים על תקופות בהן עבדו בכל מיני מדינות (בעיקר במזרח). הם גם מאוד התעניינו בנו, ובחיים שלנו בארץ ובשירות הצבאי שעשינו – שכנראה מאוד מוכר למי שפה. לבסוף, הם גם נתנו לנו המלצות רבות למה לעשות בהמשך הטיול – בדרך לוולינגטון ובאי הדרומי.

נפרדנו לשלום מהם וחזרנו להוסטל לסיים את היום.