את היום התחלנו בהוסטל שלנו, אבל מהר מאוד התארגנו והתחלנו לנסוע לכיוון וולינגטון. יותם התחיל בנהיגה, ואחרי תדלוק קצר היינו כבר בדרכנו. הדרכים בכביש הראשי עברו בכל מיני כפרים ויישובים קטנים, ובאחד מהם עצרנו לקפה בבית קפה נידח אך פלצני להפליא.

את הפסקת הצהריים שלנו עשינו בעיר Whanganui (קרי: פאנגאנואי), באגם ויקטוריה. מסביב לאגם יש פארק עם הרבה פינות חמד. באגם גדלות חבצלות יפות.

אבל מה שבאמת תפס את עינינו זה הציפורים באגם: המון ברווזים ואווזים, כמה ברבורים, ואף ציפורים נוספות. ציפור אחת, ה-Pukeko, תפסה את עינינו. היא נראית קצת כמו תרנגולת (אך לא מפחדת ממים), עם נוצות שחורות וכחולות. לא הבנו איזו מין ציפור זאת אז שאלנו עובר אורח והוא סיפר לנו עליה.

הוא גם הוסיף כל מיני סיפורים, על התיירים (בעיקר גרמנים) שהוא רואה ועל הפארק. מסתבר שהוא היגר מבריטניה כדי ללמד מתמטיקה בפנימייה המקומית. סיפור מעניין אחד הוא שפעם היו להם הרבה יותר אווזים באגם, אבל הם היו אגרסיביים ולכלכו את הפארק בנוצות וכו'. אז הם הביאו בחור שלכד אותם ופשוט נסע לוולינגטון ופיזר אותם בפארקים בעיר, שילכלכו את הפארקים שם. קצת מרושע…

אחרי ארוחת צהריים גיל נהג, נסענו לוולינגטון ושמענו פודקאסטים: החלק השני של הפודקאסט על חווה המיטוכונדריאלית, ופודקאסט של עושים רפואה על פונדקאות (שהיה קצת ארוך ומתיש למען האמת). עשינו עצירה בעיר Levin, שם גיל פגש חברה וירטואלית שמשחקת ב-Pokemon GO. במקור הם היו אמורים לעשות החלפה מיוחדת אבל היא לא יכלה. עדיין, הייתה שיחה נחמדה והפסקה מהנהיגה.

לבסוף הגענו לוולינגטון. לקראת הכניסה לעיר הכבישים התחילו להתרחב ונתיבים נוספו. התנועה נהייתה עמוסה יותר, ובכן… הגענו לעיר אמיתית.
אחרי מאמץ קל למציאת חנייה הגענו להוסטל – וקיבלנו חדר לבד (עם מיטות קומותיים אבל הסתדרנו). בהוסטל סיפרו לנו על מקום לא רחוק בו אפשר לחנות בחינם אז עשינו זאת, לא לפני שעברנו בדרך ולכדנו רליקנת' ליד הנמל – פוקימון במשחק פוקימון גו שאפשר למצוא רק בניו זילנד.

על החנייה הצמודה של גיל, יספרו בדברי ימי וולינגטון. סתם, לא. אבל שני עוברי אורח שראו אותה התרשמו והחמיאו לו (הם לא האמינו שהוא נכנס ככה צמוד וחשבו שחסמו אותו).

טיילנו קצת בעיר ברחוב Cuba והסביבה. ראינו חנויות מגניבות כמו חנות קומיקס, והרבה מסעדות ומקומות לתיירים. עשינו סיבוב קצר בטיילת שליד הנמל והתרשמנו מהפסלים.

אחר כך אכלנו במסעדה מלזית מעולה.

בילינו עוד קצת בעיר וחזרנו להוסטל – עייפים אך מרוצים.
חזרנו דרך העיר להוסטל – עייפים אך מרוצים.